במהלך המאה העשרים, כשאמנים חיפשו לעצמם אופני הבעה חדשים – הגוף, התנועה הפיזית והארעיות של הפרפורמנס אפשרה חלופה לסטטיות של ציור ופיסול. עם השנים, המיצג התקבע כחלק דומיננטי מתנועות האמנות המושגית, בהיותו בלתי סחיר בעליל, ובהיותו חברתי ופוליטי במהותו. רבים מאמני המיצג השתמשו בגופם הפרטי כקנבס לשדה הקרב המתחולל במרחב הציבורי, הפוליטי או האישי. יצירות אמנות אחרות, לעיתים שנויות במחלוקת אך תמיד מרתקות יהיו נקודת המוצא להרצאה בה ננסה לבחון – מי הם האמנים המטורפים האלה?
מפגש בקורס: אבל למה זאת אמנות?
